תקציר ההרצאה : ניהול פנאי בתקופת הגימלאות
נושא הפנאי עלה בשנים האחרונות עקב שינויים בדפוסי העבודה שהביאו לעלייה ברמת הזמן החופשי.
המחקרים שנערכו עסקו בעיקר בהשפעות הגומלין של עבודה ופנאי.
רק בשנים האחרונות ממש החל העיסוק הטהור בפנאי.
למשל בתחום של הפסיכולוגיה החיובית והניסיון לראות מה משפיע על מידת שביעות הרצון והאושר מצאו שהפנאי הוא מרכיב חשוב .
אני נמנעת מהגדרה כי אין עדיין הגדרה מתקבלת על הדעת(נסו את ויקיפדיה)
בקצרה על פנאי בתקופת העבודה
מה מאפיין את תקופת העבודה:
הגיל הכרונולוגי: בין 25 ל 65
שיא בנייה צמיחה התפתחות אבל גם לחץ דאגות וכו
הפנאי הוא המקום לאיזון הרפייה שקט .
פעילויות הפנאי יכולות להיות כל דבר שעוזר להרגע כדורגל טלנובלות או סתם רביצה . יש כמובן אנשים שזקוקים לדברים אחרים אז איך אומרים הצעירים הכל סבבה...
מה קורה בפרישה?
שלושה מרכיבים:
האחד : יותר זמן
השני עוגן משמעות נעלם
והשלישי הגיל......... .
נדבר קודם כל על הכמות העצומה של הפנאי שנוצרה,
למלא פנאי קלי קלות, דוגמה המורות שממלאות את היומנים יום אחרי הפרישה.
ופה נוסיף את המרכיב השני המשמעות .
אם הפעילויות מספקות לא רק מילוי יומן והנאה אלא גם משהו מעבר איזה משמעות אז עדיף.
מה זה איכות חיים ?
איכות חיים היא תוצאה של בריאות פיזית, נפשית, רגשית, קוגניטיבית,כלכלית.
איך מגיעים לגילים השלישי הרביעי וכיום אפילו החמישי באיכות חיים אופטימלית?
ברור יש גנטיקה, אבל היום כבר ברור שיש המון מה לעשות.
ספורט כלנו מכירים ועכשיו התחילו במכון לספורט למוח. כשהתחלתי את ההרצאות לפני 7 שנים ודיברתי על פיתוח שרירי המוח אנשים הסתכלו עלי כמו על חייזר. היום זה כבר מוכר .
אז אם אנחנו רוצים לחיות את הגיל השלישי(היום כבר יש רביעי וחמישי) באיכות חיים טובה יותר זה הזמן להתחיל להשקיע. מי שממשיך לעבוד באופן מלא יראה עצמו פטור חלקית( יש לבדוק אם העבודה מספקת אתגרים שיוכלו להתמודד הכבוד עם המטלות שעליהם אדבר)
מי שעובד חלקית כנל וישלים עם פעילויות פנאי לפי הקווים שעוד מעט אשרטט
מי שיוצא לפעילות פנאי מלאה יש לי בשורה: אתם הולכים לעבוד .
יש לדאוג שפעילות הפנאי תהיה אתגרית לגוף(פעילות ספורט), אתגרית למוח- וכאן אני רוצה לחזור למורות וההרצאות
אתגרית לנפש ולרגש – תרבות, משפחה רוחניות יצירתיות ועוד
מה הכוונה אתגרית : לחדש , לפתח ,לגוון ( מוח ימין ושמאל ללמוד דברים חדשים לעשות פעילויות שדורשות אקטיביות ולא רק פסיביות.
\ויש הרבה דוגמאות
הכלל החשוב פה הוא: מה שלא עובד-אובד
אז כמו שאמרתי קודם הפנאי הוא עבודה קשה
אבל פה ההבדלי המשמעותיים
תנאי הכרחי לפעילויות- הנאה,
אפשר להפסיק ולשנות
אין צורך בתוצאות מוכחות
איך אני מוצא חליפת פנאי מתאימה בדיוק בשבילי?
הדאגות הנפוצות-לא זוכר מה אני אוהב לעשות מה יהיה נכון בשבילי וגם אם אדע איך אני משלב וכו
.מספר עצות:
תקדישו זמן ומחשבה
תחפשו בעבר בפנטזיות
תבנו תכנית מובנית ותהיו מחויבים לה- יש הרבה שאורבים לפנאי שלכם
המסר המרכזי הוא: הפנאי הוא המשאב המרכזי של הגימלאי לשמירה על איכות חיים.
משאב לא מבזבזים!!!
נוצרים אותו מכל גזלן אפשרי( כן כן גם הנכדים המתוקים המדהימים שלנו הם גזלני פנאי לא קטנים אבל עקביים)
משתמשים בו בתבונה בהקפדה תוך מיצוי מקסימלי של האפקטיביות שלו.
אז בהצלחה וצאו לגימלאות מוצלחת....
תקציר הרצאה- השפעת הפרישה על המשפחה
דיברנו בההרצאה הקודמת על משמעות הפרישה,ההיבטים הפסיכולוגיים , השינוי וההזדמניות , אבל בל נשכח שאתם לא נימצאים בחלל ריק. אתם חלק מתוך מערכות שונות:, משפחתית, חברתית, ארצית עולמית. אבל המערכת המשמעותית והקרובה ביותר היא כמובן המערכת המשפחתית.
מה זה משפחה
: מערכת של פרטים הקשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. שינוי אצל אחד מחברי המערכת משפיע על כל חברי המערכת.
מכיוון שפרישה היא שינוי משמעותי אצל אחד מחברי המערכת ,ניבדוק איך הוא משפיע על שאר חברי המערכת ,ומה אפפשר לעשות כדי שהשינוי הזה יהיה הזדמנות.
בתוך המערכת המשפחתית אנחנו מכירים מספר תת מערכות
תת המערכת הזוגית
תת המערכת הורים –בנים בוגרים
תת מערכת סבים נכדים
ובשנים האחרונות נוספה תת המערכת הורים זקנים –הורים בוגרים
לא במקרה קוראים לדור ה50 + דור הסנדוויץ: מצד אחד הם עצמם הורים לילדים בוגרים עם הצרכים והדרישות שלהם ומצד שני ההורים הזקנים שבמקרה הטוב הם עצמאיים ובמקרה הפחות טוב תלותיים, וגם להם יש צרכים ודרישות.
גם אלה וגם אלו צורכים משאבים : אנרגיה, זמן ולפעמים גם משאבים כלכליים.
נבדוק תחילה את המערכת עם ההורים הזקנים
כל זמן שאתם במעגל העבודה יש איזון כלשהו בין כל חלוקת המשאבים שלכם . מה קורה עם הפרישה .מתחיל מאבק סמוי ולפעמים גלוי על המשאבים שלכם: נו עכשיו פרשתם אז ...
אתם עדיין בהסתגלות לשינוי ,באיזה שהוא מקום בתהליך השינוי , מתארגנים לשלב הבא ומה רואים ההורים הזקנים ?
פרשתם? יופי . עכשיו תוכלו להקדיש לנו.
מה נוצר קונפליקט.
גם אם הקשר עם ההורים היה תקין במשך השנים ולא היו בעיות עמוקות עדיין יכולים להווצר קונפליקטים .יכולה להתעורר תחושת אשם שהנה יש לי יותר זמן ואני לא מקדיש מספיק להורים.יש חוסר ביטחון באשר להחלטות שצריך לעשות בקשר אליהם. אתם עצמכם בתקופה לא הכי בטוחה של חייכם אז עכשיו לעשות החלטות בשבילם. יש צורך לאסוף מידע רב בקשר אליהם . הסכנהף בזבוז רב של אנרגיה שמשפיע עוד יותר על הפורש.
ומה אם הקשרים היו בעייתים בעבר .עכשיו בתקופת משבר שלכם הקונפליקטים הישנים עלולים לפרוח מחדש( דוגמאות)על רקע ציפיות מוגזמות ושוב רגשי אשם.
אז מה עושים
קודם כל מודעות ומידע- תשאלו תספרו תבררו
שיתוף -תשתפו אותם בתחושות שלכם בחוויה
הזדמנות לבירור משותף של ציפיות .קובעים סדר חדש ומכניסים את הבילוי או הטיפול בהורים בתוך התוכניות שתיצרו.
אם דיברנו בהרצאה הקודמת על התעוררות של צורך להעניק אז זו גם דרך לענות לצורך הזה.
אפשר לראות בתקופה הזאת כהזדמנות להכיר מחדש את ההורים , לראות איך הם מתמודדים עם הזקנה וללמוד (מה כן ומה לא) ללמוד על הכוחות שלהם ואולי גם להתכונן לפרידה מהם
תת מערכת הורים –ילדים בוגרים
אם יש לכם בבית ילדים מתבגרים שהתרגלו לכך שאתם בעבודה ופתאום אתם בבית. מצד אחד אתם רואים דברים שלא ראיתם קודם והילדים שכבר רגילים לחיות את חייהם אתם הופעתם להם ושואלים שאלות...קונפליקט.
תקופת הפרישה מתחברת לעיתים קרובות לתקופה שנקראת תסמונת הקן המתרוקן. למרות שחברות שלי אומרות לי איזה קן מתקוקן. אני עשיתי את שלי ויש לי זמן לעצמי סוף סוף . אבל זה לא מדויק
מצד אחד אנחנו בריק (זוכרים ואקום) וריק בבית וכמובן אם היו בעיות בזוגיות הן מתחדדות (נקדיש לזוגיות הרצאה ניפרדת) ומצד שני הבנים והבנות שנישאו מצפים גם הם למשאבים שלכם . עכשיו יש לכם זמן.אתם מתוך רגשי אשם ורצון לפצות תגזימו בחלוקת המשאבים , וזה רק יגביר את הקושי וההתמודדות עם השינוי אצלכם.
ו
אז מה עושים?
מודעות ומידע
שיתוף
הזדמנות
תת מערכת אחרונה חביבה- סבים נכדים
תפקיד הסבתאות מקבל היום התייחסות חדשה . מתחילים לחקור את המשמעות של התפקיד .אפיעלו צצות סדנאות לסבתאות וסבים וספרים בנושא.
יש מודלים שונים של סבתאות ובכל מקרה הקשר הזה מהווה נדבך חשוב במשפחה בגלל היותו שלב נוסף הן בהתפתחות האישית של כל חבר משפחה והן בהתפתחות של המשפחה כולה. אין ספק שתפקיד הסבתאות הוא נפלא ואפילו ממכר אבל גם כאן עלולים להווצר קונפליקטים.
אם הנכדים עדיין קטנים יכול להיות פה איתות מהילדים להשקיע יותר זמן בעזרה ואתם שעדיין לא התארגנתם יכולים להשאב למקום הזה מעבר למה שמתאים לכן ובהמשך יהיה קשה לשנות.
מצד שני אם הנכדים גדולים יכול להיות שאתם תרצו לבלות איתם, כי התפנה לכם זמן ואתם רוצים להעניק להם, אבל להם אין זמן אליכם.
הם עסוקים בפעילויות שלהם ולא מתאים להם עכשיו בילוי עם סבא וסבתא.
אז מה עושים:
מודעות ומידע
שיתוף
הזמנויות חדשות
כמה מילים על מידע ומודעות. יש היום חומר על כל דבר. באינטרנט בספרים.אפשר לשאול חברים שנמצאים באותו מצב.
אני אספר לכם קצת על אימון אישי ואיך הוא יכול לעזור בהתמודדויות שדיברנו עליהם.
האימון האישי הוא מפגש של אחד לאחד עם מאמן למשך מספר קבוע מראש של פגישות. הוא עוזר לכם בבירור של מה אתם רוצים לעשות עם עצמכם , עוזר לכם לתכנן את החלק הזה של חייכם כך שתוכלו לחיות בצורה מירבית. עוזר לכם להטמיע את הלמידה שתעשו .
תקציר הרצאה: זוגיות בפרישה
נקודות ראויות לציון הקשורות בתקופת החיים הזו:
דור הסנדוויץ (בין הורים זקנים לילדים בוגרים)
הקן המתרוקן(הילדים עוזבים את הבית)
גיל המעבר ( שינויים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים)
מהפך אמצע החיים (גברים ונשים מתחלפים בתפקידים)
לפה נכנסת הפרישה .
הפרישה נחשבת למעבר חיים נורמטיבי ובכל זאת היא מהווה מקור לשינויים ומשמשת ציון דרך משמעותי בחיים הזוגיים. המעבר לפרישה מחייב הסתגלות חדשה למערכת מורכבת של תנאים בתחום הכלכלי, החברתי והפסיכולוגי.
במישור הכלכלי:יש שינויים בהכנסת המשפחה,שבעקבותיהם יהיו שינויים בהרגלי הצריכה
במישור החברתי: הפרישה מביאה לניתוק חלק מהקשרים הנובעים מהעבודה .עלולה לסיים השתייכות לקבוצת עבודה או קבוצת פנאי המבוססת על קשרי עבודה.במישור הפסיכולוגי דיברנו כבר על שינויים במטרות החיים .
כל אלו מחייבים הסתגלות של הפורש ובן הזוג לתנאי חיים אחרים מזה שהורגל בתקופת העבודה.
חשוב לציין שכמו שהפרישה משפיעה על הזוגיות כך גם הזוגיות משפיעה על איכות הפרישה(ועוד נדבר על כך בהמשך)
עד לפני עשרות מעטות לא התייחסו בכלל לפרישת נשים.ההנחה היתה שלפרישה מעבודה יש משמעות רבה יותר בחיי הגבר .הפרישה עבורו מסמלת את סיום תפקידו העיקרי כמפרנס ראשי או עיקרי ומעבר לסטטוס פסיבי יותר. ואילו האשה ,או ללא עבדה מחוץ לבית ואפילו אם כן הרי היא ממשיכה את תפקידיה כעקרת בית ,רעיה ואם כפי שהחברה הועידה אותה.
בשנים האחרונות מאז שהנשים החלו לראות את עבודתן כמכשיר למימוש עצמי ומקום העבודה תופס מקום חשוב בחייה החלו לבדוק גם את ההשפעה של הפרישה של האישה על מערכת הזוגית.ובכל זאת אכן יש הבדלים
נדבר תחילה על המצב בו פורשת האשה והגבר ממשיך לעבוד:
למרות השינויים שחלים בקרב נשים ביחס לעבודה ובחלוקת הנטל בבית אצל זוגות צעירים, עדיין בקרב זוגות שהיום בגיל פרישה (כמונו) יש הבדל בין גברים ונשים .כאשר הנשים הן בתפקיד מסורתי של עקרת הבית גם כשהן עובדות. בגלל ריבוי התפקידים שלהן הן יכולות להסתגל יותר מהר לפרישה פשוט להרחיב תחום אחד. לגברים יותר קשה כי התפקיד המסורתי שלהם הוא עבודה.
אם האשה פורשת והיא ממילא נמצאת במהפך אמצע החיים יהיה לה אולי קל יותר להסתגל ולארגן לעצמה אורח חיים מתאים . אבל צריך לשים לב גם במקרה הזה .להיות ער לקונפליקטים אפשריים: ההכנסה קטנה מצד האשה ויחד עם זה ההוצאות גדלות .הבעל יכול להרגיש קצת מקופח שלא רק שהיא לא עובדת אלא גם מבזבזת יותר מידי.
כמובן ששיחה על הנושא בו תחלק האישה את התחושות שלה כתוצאה מהפרישה(ההפסדים והאובדנים, הצורך בבניית תכנית חיים חדשה, הצורך התמיכה) והבעל ישתף את מחשבותיו יקלו על הקונפליקט וכך כשיצא הוא לפרישה יהיה גם יותר מוכן .
אם הגבר פורש והאישה ממשיכה לעבוד יש חשש שהגבר יצפה ממנה לתכנן את הזמן בשבילו(תפקיד מסורתי של נשים) יקשה על האשה שהיא בעבודה. יוסיף לחץ. גם כאן ישש ירידה בהכנסות –גורם לחץ נוסף,
ויכוחים על דרכי בילוי אולי מין. הוא לא עייף ,היא כן. הוא מרגיש לא שווה היא במלוא המרץ.
זה זמן מתאים לחלוקת תפקידים חדשה שמצריכה וויתור משני בני הזוג. האשה תוותר על חלק מתפקידיה שזה גם וויתור על כוח והבעל יקח על עצמו חלק מהמטלות .יווצר איזון חדש שדורש הסתגלות אבל בסופו של דבר יעיל לכלם.
שניהם פורשים:
כאן שוב אפשרות לקונפליקט ומקום להזדמנות.
ניבחן את הקונפליקטים האפשריים:
שיבוש בהרגלי החיים: כל אחד בנפרד יצר שיגרת חיים בלי ועם הבן זוג. למשל איך את או אתה מתלבשים כשהשני לא בבית?
אחד אוהב מוסיקה חזקה השני מקשיב כל היום לחדשות.
אחד מדבר הרבה בטלפון , מבשל,
יש חדירה לתחומים בישול קניות,
אם האשה התרגלה לבשל והוא מתחיל לחלק לה הוראות כי בעבודה היה בוס גדול.....
חיכוכים כתוצאה מירידה בהכנסות וריבוי הוצאות: חילוקי דיעות על רקע של חלוקת משאבים- על מה מוציאים ועל מה לא. חילוקי דיעות בהקשר של שאר בני המשפחה : למי נותנים יותר למי פחות.
עודף זמן ביחד: אין מתי להתגעגע. נוצרת סימביוזה לא בריאה. שנים נמצאים באותו בית הרבה זמן ואין מקום ועיסוקים פרטיים.
מאבקים על דרך בילוי הזמן: מאבקי כוח על קביעת הדרך לניצול הפנאי.
בריאות לקויה של אחד או שניהם שכתוצאה ממנה פגיעה בדימוי העצמי והשלכה על בן הזוג.
לפני שאני עוברת לחלק האופטימי ולהזדמנויות עוד קצת עובדות מדכאות:
דיברנו על כך שהפסיכולוגיה המודרנית כבר לא מתייחסת לפרישה כסוף הדרך אלא הזדמנות למימוש חלומות ודוחקת הן בנשים והן בגברים לממש את עצמם גם ביחסים ואז מה שקורה שעל רקע הפרישה שהוא מאורע מוציא מאיזון הרי שזוגות רבים שלא מוכנים לאפשרות של הקונפליקטים מתפרקים על רקע השינויים אותם ציינתי( הוא מסתובב לי בין הרגליים, היא מבזבזת את כל הכסף.....)וכמובן שיש כאלה שפהנישואין לא היו טובים גם קודם וממשים את הפרידה.
אצלנו למשל 17 וחצי אחוז מהמתגרשים בשנת 2006 עשו זאת אחרי 20-30 שנות נישואין.
ומי שאומר שבגיל הזה גירושין פחות משפיעים על הילדים טועה.
אז אם הנישואים לא היו טובים כבר שנים אין הרבה מה לעשות או לומר אבל אם הגירושין באים כתוצאה מהקונפלקטים של הפרישה ניתן למנוע אותם .
קודם כל להיות מוכן, לא להיות מופתע כשזה קורה, לדעת לבקש ולקבל עזרה
הזדמנות לחידוש כללי של מערכת הזוגיות:
:
וכאן נעבור להזדמנויות שנוצרות בשינוי הזה
הזדמנות לחזור לתא של פעם של אני ואתה,
לחדש את תחושות העבר, את הרומנטיקה יש זמן, הילדים לא בבית.
מומלץ לטפח את עצמכם , לטפח את הסקסאפיל, לעורר שוב את התשוקה.
הזמנות ליצור מחדש נקודות עניין משותפות , סקרנות מחודשת לגהי תחומי העניין של הזולת.
הזדמנות ליצור מחדש קשרים משותפים חדשים( קבוצת טיולים, הרצאות וכו)
וגם הזדמנות ליצור את הניפרדות בתוך היחד, לפרק סימביוזה אפשרית.
למצוא איזון בין הביחד והלחוד.
כדאי לקבוע הפרדות גם כשנמצאים יחד בבית ממש על ידי סגירת דלתות אבל כמובן תוך הבנה לצרכים ההדדיים.
כדאי לקבוע חלוקה מחודשת ושוויונית של המטלות בבית בתחום החברתי .
ליאת קוליק חוקרת בתחום הזוגיות בפרישה ממליצה על כך כמקור לשביעות רצון גדולה יותר בחיי הנישואין בתקופת הפרישה.
והעיקר להיות קשובים לצרכים של האחר בלי לוותר על הצרכים שלך.
שיהיה בהצלחה
העמוד בבניה
